בעיות גב כרוניות הן מהתלונות הרפואיות הנפוצות ביותר בישראל ובעולם. פריצת דיסק, בלט דיסק, היצרות תעלת השדרה, בעיות בעמוד השדרה המותני או הצווארי, כאבי גב מתמשכים, הקרנות לרגליים או לידיים — כל אלה עלולים להפוך מחוסר נוחות זמני למצב רפואי מתמשך שפוגע משמעותית באיכות החיים. אנשים רבים שחווים בעיות גב כרוניות מגלים שהכאב הפיזי משפיע לא רק על התנועה, אלא גם על היכולת לעבוד, לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות, לינה, ריכוז, נסיעה, ישיבה ממושכת ואף השתתפות בחיי משפחה וחברה.
בניגוד למה שחלק חושבים, לא כל כאב גב מזכה בנכות. קצבת נכות כללית ניתנת רק כאשר מתקיימת פגיעה ממשית ורציפה בכושר העבודה. אולם, כאשר מדובר במצב כרוני וקבוע כמו פריצת דיסק או בלט דיסק משמעותי, במיוחד עם הקרנה עצבית, חולשה, אובדן תחושה או הגבלה תנועתית — בהחלט ייתכן שהמצב מזכה בנכות.
מדריך זה מסביר כיצד הביטוח הלאומי בוחן בעיות גב כרוניות, מהם המבחנים הקובעים, איך מתנהלת הוועדה הרפואית ומה חשוב לדעת כדי להגיש תביעה בצורה נכונה.
מהן בעיות גב כרוניות, ומה ההבדל בין פריצת דיסק לבלט דיסק?
עמוד השדרה מורכב מחוליות שביניהן כריות סחוס שנקראות דיסקים בין־חולייתיים. הדיסקים מאפשרים גמישות, בלימת זעזועים ותנועה. כאשר הדיסק נפגע, נוצרת אחת משתי תופעות עיקריות: בלט דיסק או פריצת דיסק.
בלט דיסק הוא מצב שבו הדיסק בולט החוצה בצורה קלה עד בינונית, מבלי שהטבעת החיצונית שלו נקרעת. פריצת דיסק, לעומת זאת, היא מצב חמור יותר שבו חומר הדיסק פורץ אל מחוץ לטבעת וגורם ללחץ על עצבים בעמוד השדרה. לחץ זה עשוי לגרום לכאבים עזים, הקרנה לרגליים או לידיים, נימול, חולשה שרירית ואף הגבלה בתנועה.
כאשר התופעות הופכות כרוניות, כלומר ממשיכות לאורך חודשים או שנים, הן עלולות להגביל משמעותית את היכולת לעבוד. הכאב מתגבר בישיבה ממושכת, בעמידה, בהרמת משקל, בניידות ולעיתים גם בתנועות פשוטות. זו הסיבה שבעיות גב, במיוחד פריצת דיסק משמעותית, הן בין המצבים המובילים ביותר לתביעות נכות מול הביטוח הלאומי.
כיצד הביטוח הלאומי קובע אחוזי נכות על בעיות גב כרוניות?
הביטוח הלאומי בוחן את בעיות הגב לפי התקנות המופיעות בספר הליקויים. הוועדה הרפואית מתייחסת להיקף הפגיעה ולא רק לאבחנה עצמה. כלומר, גם אם ב-MRI מופיעה פריצת דיסק, אין בכך די ללא הוכחת השפעה תפקודית ממשית.
ישנם מספר מרכיבים מרכזיים שהוועדה בוחנת. ראשית, היא בודקת את מגבלת התנועה של עמוד השדרה: עד כמה האדם מסוגל להתכופף, להסתובב, ליישר את הגב או לבצע תנועות בסיסיות ללא כאב. שנית, נבדקת הקרנה עצבית — האם הכאב מקרין לרגליים או לידיים, האם יש סימנים נוירולוגיים כמו חולשה, ירידה ברפלקסים או איבוד תחושה. שלישית, נבחנים מסמכי הדמיה כמו MRI או CT, אשר מציגים את היקף הבלט או הפריצה ואת הלחץ על שורשי העצבים. בנוסף לכך, הוועדה מתייחסת לאשפוזים, טיפולי פיזיותרפיה, זריקות אפידורל, טיפולים תרופתיים חזקים והיסטוריה רפואית כללית.
לעיתים, נקבעת נכות זמנית בשלב הראשון כדי לבדוק האם המצב ישתפר. במקרים של פגיעה נוירולוגית קבועה, מגבלה משמעותית או כאב כרוני שאינו משתפר לאורך זמן — נקבעת נכות יציבה ואף קבועה.
מבחן אי־כושר: כיצד נקבעת הזכאות לקצבה?
לאחר קביעת אחוזי הנכות הרפואית, האדם נבחן במבחן נוסף: מבחן אי־כושר. זהו המבחן החשוב ביותר, שכן הוא זה שקובע את הזכאות לקצבת נכות.
מבחן זה אינו בודק את חומרת ההדמיה אלא את הפגיעה בפועל ביכולת לעבוד. הביטוח הלאומי שואל האם האדם איבד לפחות 50% מכושר ההשתכרות שלו עקב בעיות הגב. למשל, האם הכאב מונע ישיבה ממושכת מול מחשב; האם האדם מתקשה לעמוד במשך זמן ממושך; האם יש קושי בהרמת חפצים; האם יש צורך בהפסקות רבות במהלך יום העבודה; והאם קיימת מגבלה אמיתית המונעת עבודה מלאה או חלקית.
אנשים שעוסקים בעבודות פיזיות לרוב מושפעים יותר מבעיות גב, ולכן הסיכוי שלהם לקבל דרגת אי־כושר גבוה יותר. אך גם עובדים בעבודות משרדיות עשויים לעמוד בקריטריון, במיוחד כאשר הכאב מונע ישיבה ממושכת או גורם להפרעה בניידות ובתפקוד.
מתי כדאי להגיש תביעה לנכות כללית על בעיות גב?
הגשת תביעה לנכות כללית מומלצת כאשר בעיית הגב הכרונית גורמת למגבלה מתמשכת בתפקוד. אם מצב הגב משפיע על היכולת לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות, מונע עבודה רציפה או מקשה על תפקוד רגיל, יש מקום לשקול תביעה.
אנשים רבים ממשיכים לעבוד למרות כאבים משמעותיים, אך עם הזמן הפגיעה מתגברת והעומס הקיים הופך בלתי נסבל. מי שמתקשה בעקביות לעמוד, לשבת, להרים משקל, לנהוג, ללכת או לנהל יום עבודה רגיל — עשוי בהחלט להיות זכאי לקצבת נכות.
בנוסף, מי שעבר ניתוח גב, מי שהטיפול הפיזיותרפי אינו משפר את מצבו, מי שתלוי במשככי כאבים חזקים או מי שסובל מהקרנה עצבית משמעותית — עשוי להיות זכאי לאחוזי נכות גבוהים.
אילו מסמכים חשוב להציג בוועדה הרפואית?
המסמכים הם הבסיס להצלחת התביעה. הוועדה הרפואית נשענת בעיקר על חומר רפואי, ולכן יש חשיבות גדולה להצגת תיעוד מלא. כדאי להציג:
סיכומי MRI ו-CT שמראים את הבלט או הפריצה בעמוד השדרה. מסמכים מרופא אורתופד, נוירולוג או רופא כאב שמתארים את חומרת המגבלה. תיעוד טיפולי פיזיותרפיה, כולל הערכות תפקודיות. מסמכים המעידים על טיפולים שנעשו, כמו זריקות אפידורל, ריזוטומיה, רדיו־פריקוונסי, טיפולים תרופתיים מתמשכים וכדומה. בנוסף, חשובות גם חוות דעת מקצועיות שמפרטות כיצד הכאב והמגבלה משפיעים על התפקוד היומיומי והיכולת לעבוד.
ככל שהמסמכים עקביים יותר ומתעדים זמן ממושך של בעיה, כך גדל הסיכוי לקבלת נכות גבוהה.
כיצד מתבצעת הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי?
הוועדה הרפואית מזמינה את התובע לבדיקה שבה נבחנת תנועתיות הגב, כוח השרירים, רפלקסים והתרשמות כללית מהתפקוד. במקרים מסוימים, במיוחד כאשר המסמכים ברורים, הבדיקה עצמה קצרה למדי. הוועדה מתמקדת בשאלות על יכולת התפקוד: כמה זמן ניתן לשבת בלי כאב, האם יש קושי בעמידה, האם קיימת הקרנה לרגליים, האם יש קושי לישון או לנהוג, והאם יש השפעה משמעותית על תפקוד יומיומי.
הוועדה אינה מסתפקת בכאב כפי שמתואר בעל פה, ולכן חשובה מאוד הצגת מסמכים רפואיים. תובע שמציג MRI עדכני, חוות דעת אורתופדית מפורטת ותיעוד טיפולי ממושך — נמצא ביתרון משמעותי.
לאחר קביעת אחוזי הנכות הרפואיים, התיק עובר לבחינת דרגת אי־כושר. שם נקבעת הקצבה בפועל.
שאלות נפוצות בנושא בעיות גב כרוניות וקצבת נכות
האם כל מי שיש לו פריצת דיסק זכאי לקצבה?
לא. פריצת דיסק בפני עצמה אינה מספיקה. יש להוכיח פגיעה תפקודית ממשית שתואמת את דרישות הביטוח הלאומי. אדם עם פריצת דיסק ללא מגבלה ממשית בתפקוד עשוי שלא לקבל נכות כלל.
האם ניתוח גב משפר את הסיכוי לקבל נכות?
ניתוח אינו מבטיח זכאות. יש מי שמצבם משתפר אחרי הניתוח, אך יש גם מי שממשיכים לסבול מכאב כרוני, הקרנות או הגבלה תנועתית — במקרים כאלה בהחלט ייתכן שמגיעים אחוזי נכות משמעותיים.
האם כאב לבדו מזכה בנכות?
כאב הוא חלק מהמצב, אך הוועדה הרפואית נדרשת לפגיעה אובייקטיבית שניתן להוכיח במסמכים, בדיקות הדמיה או סימנים נוירולוגיים. כאב שאינו מגובה במסמכים רפואיים נחשב פחות משכנע.
האם אפשר לעבוד ולקבל קצבת נכות?
כן. הביטוח הלאומי מאפשר לעבוד ולקבל קצבה עד רמת הכנסה מסוימת במסגרת “רשת ביטחון תעסוקתית”.
סיכום: בעיות גב כרוניות ופריצות דיסק כמקור לזכאות לקצבת נכות
בעיות גב כרוניות כמו פריצת דיסק ובלט דיסק הן מצבים רפואיים שיכולים להיות מתישים, כואבים ומשבשים חיים. כאשר הכאב הופך לחלק קבוע מהיום־יום ומונע תפקוד מלא בעבודה, בהחלט יש מקום לבדוק זכאות לקצבת נכות כללית. חשוב להבין שהוועדה הרפואית לא מסתפקת באבחנה, אלא בוחנת את ההשפעה התפקודית. מסמכים רפואיים איכותיים, הדמיות עדכניות ותיעוד עקבי של טיפולים הם המפתח לקבלת אחוזי נכות.
מי שמעריך שהמצב שלו אינו מאפשר לו לעבוד באופן רציף, או שמרגיש שהוא נאלץ להתמודד עם כאב קבוע שמגביל את חייו, יכול בהחלט לשקול הגשת תביעה. המערכת עשויה להיות מורכבת, אך עם הכנה נכונה ותיעוד רפואי מלא — הסיכוי להכרה בזכויות גבוה.
