פטור ממס הכנסה

על פי המפורט בפקודת מס הכנסה, נקבע מי פטור ממס הכנסה. אדם אשר נקבעו לו 100% נכות יחשב כמי שפטור ממס הכנסה. בנוסף אדם אשר בעל מספר לקויות ומוגבלויות שונות אשר נקבעו על ידי הוועדה הרפואית ושוקללו לכדי שיעור של 90% נכות ומעלה ייחשב גם הוא כמי שפטור ממס הכנסה.

במידה ונקבעו לאדם בוועדה הרפואית, אחוזי נכות משוקללים בשיעור של 75% ומעלה. על פי המפורט בפקודת מס הכנסה הוא לא יהיה כמי שפטור ממס הכנסה אך הוא יהיה זכאי להטבות כגון הקלות במס קופות הגמל.

בנוסף חשוב לקחת בחשבון דבר נוסף. שגם אדם אשר עומד בקריטריונים המפורטים כמי שפטור ממס הכנסה, לא בהכרח יחשב כמי שפטור ממס הכנסה אם אחוזי הנכות שנקבעו לו, נקבעו לתקופה של פחות מחצי שנה.

לפי המפורט בפקודת המס ישנו קריטריון נוסף לפיו אדם נחשב כמי שפטור ממס הכנסה. אם האדם התובע הוא בעל נכות אשר הוכרה מתוקף חוק הנכים, חוק נכי רדיפת הנאצים,  חוק נכי המלחמה בנאצים, או מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה, וחוק ביטוח לאומי.
אדם אשר נכותו נקבעה מתוקף אחד החוקים האלה ייחשב גם הוא כמי שפטור ממס הכנסה

חשוב לציין שהגובה לתקרה על הכנסה מעבודה (יגיעה אישית) לאדם הנחשב כמי שפטור ממס הכנסה משתנה מאדם לאדם  על סמך משתנים שונים שמרכיבים כל מקרה, אותם נסקור בהמשך.

כל אדם בכל גיל ובכל רמת הכנסה שלא עוברת את התקרה המפורטת ואשר נקבעו לו אחוזי הנכות אשר מקנים את הפטור, בין אם נקבעו כנכות קבועה או כנכות זמנית אשר נקבעה למעל 184 ימים (חצי שנה), וכן כל אדם אשר נכותו נקבעה מכוח אחד החוקים שהוזכרו בשורות הקודמות. זכאי להגיש תביעה וייחשב כמי שפטור ממס הכנסה

על מנת להיחשב כמי שפטור ממס הכנסה, יש לעבור הליך בירוקרטי שעלול לקחת זמן וכרוך במילוי טפסים והוצאת אישורים. כפי שתיארנו קודם לכן, קבלת הפטור ממס הכנסה תלויה בקביעה של הוועדות הרפואיות בביטוח לאומי.

ישנן כמה וועדות רפואיות אשר תפקידן לקבוע את מצבו הרפואי של התובע ולשכלל את אחוזי הנכות. במידה ועל  סמך קביעת הוועדה, התובע עומד בקריטריונים, הוא ייחשב כמי שפטור ממס.

על מנת להיות זכאי, ולהיחשב כמי שפטור ממס יש תחילה לפנות אל פקיד השומה שבאזור המגורים בבקשה לפטור ולאחר מכן יש לשלם אגרה בסך 659 ₪. בנוסף, חשוב לזכור כי התהליך כולל איסוף וריכוז של אישורים וטפסים.

– בקשה לפטור ממס' טופס 1516: הטופס שנשלח למס הכנסה על מנת לקבל הפנייה לוועדה הרפואית

-קביעת אחוזי נכות לצורכי מס הכנסה- בטופס זה התובע ייפרט את הליקויים בגינם הוא מגיש את הבקשה.

-טופס אישור מסירת מידע: בטופס זה התובע יחתום על ויתור סודיות רפואית אל מול ביטוח לאומי ומס הכנסה.

איסוף האישורים, ריכוז של הטפסים הרלוונטיים ותשלום האגרה הם השלבים המרכזיים בדרך לוועדה הרפואית, על מנת להיחשב כמי שפטור ממס. חשוב לציין כי המוסד לביטוח לאומי אינו יכול לדאוג להמשך הטיפול ובזימונים לוועדה ללא האישורים והטפסים המתאימים מרשות המיסים. לכן חשובה ההכנה המקדימה ובמידת הצורך פנייה לגורמים מקצועיים מתאימים על מנת שההליך יושלם במהירות ויענה על הדרישות.

פנייה לגורמים מקצועיים לסיוע יכולה לחסוך זמן רב, ולהקל על הטיפול בתהליך מצד התובע.

הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי קובעת ומשקללת את אחוזי הנכות בהתאם לספר הליקויים שמאגד בתוכו את כל הליקויים והמגבלות ומאפשר להגיע לכדי שקלול סופי של אחוזי הנכות המתאימים למקרה של מגיש הבקשה. במידה ומגיש הבקשה עומד בקריטריונים שהזכרנו הוא ייחשב על ידי הרשויות כמי שפטור ממס.

במידה ואחוזי הנכות שנקבעו בוועדה נמוכים יותר מאלו הדרושים לקבלת הפטור, מגיש הבקשה לא יחשב כמי שפטור ממס, וביכולתו להגיש ערעור לוועדה תוך 45 מקבלת תשובת הוועדה. הגשת הערעור כרוכה בתשלום נוסף של 950 ₪.

במידה ומגיש הבקשה נמצא עומד בקריטריונים, הוא ייחשב כמי שפטור ממס הכנסה. בהתאם למקרה של כל תובע, הפטור ייקבע לתקופה זמנית, קבועה, עתידית או רטרואקטיבית. מיד לאחר קבלת הפטור יש להגיש דו"ח שנתי, בהתייחסות לשנים הרלוונטיות, בנוסף יש לצרף לדו"ח אישור מקורי לגבי כל אחת מההכנסות וההוצאות שיש למגיש הבקשה ולבן \ בת הזוג.

גם במקרה הזה, צירוף של המסמכים והאישורים הרלוונטיים בזמן הוא קריטי על מנת שלא יחולו עיכובים מיותרים בתהליך. סיוע של גורם מקצועי יכול לעזור גם בשלבים הסופיים של התהליך במימוש הפטור עצמו.

המסמכים הרלוונטיים שיש לצרף לדו"ח השנתי:

– טופס 106 מכל מקומות העבודה ברלוונטיים (כולל פנסיה).

–  במידת הצורך, טופס 161 מהמעביד.

– אישורים לגבי הכנסות והוצאות מוכרות.

– צילום צ'ק.

תקרות הכנסה המקנות פטור מתשלום מס משתנות מאדם לאדם, ותלויות בסוג ההכנסה.

כל מי שעבר את הוועדה הרפואית וקיבל את האישור לפטור, ייחשב כמי שפטור ממס הכנסה עד לגובה התקרה שנקבעה. במידה וגובה התקרה נמוך מסך ההכנסה, הפטור יינתן באופן חלקי רק עד לסכום התקרה שנקבעה.

מי שנחשב כפטור ממס הכנסה מתוקף חוק הנכים או מתוקף חוג התגמול לנפגעי פעולות האיבה, יהיה זכאי לפטור על הכנסה מיגיעה אישית עם תקרה של 661,200 ₪.

מי שנחשב כפטור ממס הכנסה על סמך הקביעה של אחוזי נכות דרך אחת הוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי, יהיה זכאי לפטור מהכנסה בעל תקרה נמוכה יותר. התקרה על הכנסה מיגיעה אישית במקרים כאלה תעמוד על 430,800 ₪ .

במקרה שנקבעה נכות זמנית על תקופה שבין חצי שנה לשנה, והאדם נחשב כמי שפטור ממס לתקופה זו, גובה התקרה יהיה נמוך בהרבה ויעמוד על 79,320.

תקרת הכנסה מיגיעה אישית ולא מיגיעה אישית:

במקרים בהם ההכנסה מעבודה (יגיעה אישית) נמוכה מ79,320 התקרה לפטור התשלום ממס תכלול גם הכנסות מיגיעה אישית וגם הכנסות שלא מיגיעה אישית והיא תעמוד על סך של 79,320. תקרה זו תקפה לכל תקופת הזכאות של מי שפטור ממס.

חשוב לציין שהתקרה הזו לא כוללת בתוכה הכנסות מריבית על כספי פיצויים אם מכספי ביטוח שהתקבלו בשל נזקי גוף.

במידה וההכנסה מיגיעה אישית נמוך מ79,320 או שלא הייתה הכנסה כלל. ובנוסף קיימים כספי פיצויים. התקרה לנחשב כמי שפטור ממס הכנסה, תעמוד על 326,280 ₪ לכל תקופת הזכאות.

במקרים בהם האישור לפטור מתשלום למס הכנסה מתקבל באמצע שנת המס. הפטור לתשלום ממס הכנסה יחושב לגבי חלק מההכנסות.

בנוסף גובה התקרה יהיה באופן יחסי למספר הימים בשנה שנותרו מרגע קבלת הפטור.

לדוגמה אם הפטור התקבל ממש באמצע השנה כלומר 184 ימים חלפו מתחילת שנת המס הנוכחית, גם גובה התקרה לפיכך יעמוד על חצי מגובהו המקורי.

לצורך ההסבר נמשיך עם הדוגמה הנוכחית, נניח שהפטור לתשלום ממס הכנסה התקבל ממש במחציתה של שנת המס. כמחצית מההכנסות מאותה שנה ייחשבו כפטורות מתשלום מס, בעוד החצי השנה שייחשב כפטור ממס יהיה בעל תקרת הכנסות הקטנה מחצי מתקרת ההכנסות שנקבעה לתקופת הזכאות המלאה שהיא תקפה ל365 ימים.

במקרה כזה, גובה התקרה להכנסות מיגיעה אישית על תקופה של מחצית השנה (184 ימים) יעמוד על 215,400 ₪ . מחצית מגובה התקרה הנקבע לתקופה של שנה העומד על 430,800 ₪.

על זכאות לפטור מתשלום המס במחצית השנה על הכנסות שלא מיגיעה אישית, גובה התקרה יעמוד על 39,660₪. כלומר מחצית מגובה התקרה שנקבע לתקופת זכאות של שנה שלמה שעומד על 79,320 ₪.

על זכאות לפטור מתשלום המס במחצית השנה התקרה להכנסות מיגיעה אישית ולהכנסות שלא מיגיעה אישית הכוללות כספי פיצויים תעמוד על סך של 163,140₪. כלומר אם גובה ההכנסות מיגיעה אישית באותה מחצית השנה נמוך מ39,660 ₪, גובה התקרה על כל ההכנסות כולל אלו שלא מיגיעה אישית וכספי הפיצויים, יעמוד על 163,140 ₪. גובה התקרה המקורי במקרה של שנה שלמה עומד על 326,280 ₪.