יתר לחץ דם ומחלות לב הם חלק מהמצבים הרפואיים השכיחים ביותר בעולם המערבי ובישראל בפרט. רבים חיים במשך שנים עם אבחנות כמו יתר לחץ דם כרוני, אי ספיקת לב, מחלת לב איסכמית או הפרעות קצב שונות, ובמקרים מסוימים נאלצים להתמודד עם השפעות משמעותיות על איכות החיים, על התפקוד הפיזי ועל היכולת לעבוד. לא כל מי שסובל מיתר לחץ דם או ממחלת לב זכאי אוטומטית לקצבת נכות כללית, אך ישנם מקרים שבהם הפגיעה התפקודית כה משמעותית עד שמתקיימים תנאי הזכאות.
המטרה של מאמר זה היא להבהיר בדיוק מתי ניתן להגיש תביעה לנכות כללית עקב יתר לחץ דם או מחלות לב, מה הביטוח הלאומי בוחן, אילו מסמכים נדרשים, ומה עשוי להשפיע על אחוזי הנכות. מאמר זה נותן תמונה מלאה וברורה למי שמתמודד עם אחת מהבעיות הללו ורוצה להבין האם יש מקום להתחיל תהליך מול הביטוח הלאומי.
מהו יתר לחץ דם, ומהן מחלות לב שמוכרות לצורך קביעת נכות כללית?
יתר לחץ דם הוא מצב כרוני שבו לחץ הדם בעורקים גבוה מהטווח התקין באופן מתמשך. מצב זה אינו רק "מספרים גבוהים" בבדיקות — הוא עלול לגרום לאורך זמן לנזק לכלי הדם, עומס על שריר הלב, פגיעה בכליות ולסיכון מוגבר להתקפי לב, אירועים מוחיים ומחלות לב נוספות. למרות שיתר לחץ דם כרוני אינו בהכרח מצב שמוביל לפגיעה תפקודית קשה, ישנם מקרים שבהם המחלה מתקדמת או מתפרצת בצורה שמגבילה את האדם באופן משמעותי.
מחלות לב הן שם כולל לשורה רחבה של מצבים רפואיים הפוגעים בשריר הלב, בעורקים הכליליים, בשסתומים או בקצב החשמלי של הלב. בין המחלות הנפוצות מוכרות:
- מחלת לב איסכמית (היצרות או חסימה בעורקים הכליליים)
- אי ספיקת לב
- הפרעות קצב
- מחלות מסתמים
- קרדיומיופתיה
- מצבים לאחר אוטם לבבי (התקף לב)
כאשר בוחנים יתר לחץ דם ומחלות לב לצורך נכות כללית, הביטוח הלאומי מתעניין בראש ובראשונה בשאלה המרכזית: האם מצב הלב או לחץ הדם גורם לפגיעה ממשית בכושר התעסוקתי ובתפקוד היומיומי.
מתי יתר לחץ דם יכול להיחשב כליקוי שמזכה בנכות כללית?
יתר לחץ דם לבדו נחשב בדרך כלל כמצב שניתן לאזן תרופתית. לכן, במרבית המקרים הוא אינו מזכה באחוזי נכות גבוהים. יחד עם זאת, ישנם מצבים שבהם יתר לחץ הדם בלתי מאוזן למרות טיפול, מלווה בסיבוכים או גורם לפגיעה ממשית בתפקוד.
מצבים שבהם ייתכן שתתקיים זכאות כוללים:
- יתר לחץ דם שאינו מאוזן לאורך זמן למרות טיפול תרופתי
- יתר לחץ דם שגורם לפגיעה באיברים חיוניים כמו כליות, עיניים או לב
- יתר לחץ דם שהוביל לאירועים כמו שבץ, התקף לב או אי ספיקת לב
- מצבים של "משבר יתר לחץ דם" חוזר שדורש פינוי לבית החולים
הביטוח הלאומי בוחן האם יתר לחץ הדם משפיע על הסיבולת הגופנית, על ההתמודדות עם מאמץ, על היכולת לבצע עבודות הדורשות פעילות פיזית או ריכוז ממושך, וגם האם קיימות מגבלות תעסוקתיות משמעותיות.
מתי מחלות לב מאפשרות הגשת תביעה לנכות כללית?
מחלת לב איסכמית והתקפי לב
במקרים של היצרות או חסימה בעורקים הכליליים, הסימפטומים עשויים לכלול כאבים בחזה, קוצר נשימה, עייפות קשה, התעייפות מהירה, הגבלה במאמץ וירידה ניכרת בסיבולת. אחרי אירוע לבבי, במיוחד במקרים של אוטם חריף, נקבעים אחוזי נכות בהתאם לחומרת הפגיעה וההשלכות על תפקוד הלב.
אי ספיקת לב
זו אחת המחלות שמזכות לעיתים קרובות באחוזי נכות גבוהים. הפגיעה ביכולת שאיבת הדם גורמת לקוצר נשימה, בצקות, עייפות קיצונית, קושי לעלות מדרגות, מגבלה במאמץ ואף פגיעה בתפקוד הבסיסי.
הפרעות קצב
ישנן הפרעות קצב שפירות יחסית, אך אחרות עלולות לגרום לסחרחורות, עילפון, חולשה, קושי פיזי והפסקות פעילות חוזרות. מצבים אלה עשויים לפגוע ביכולת לעבוד, במיוחד בעבודות הדורשות ריכוז או פעילות פיזית.
מחלות מסתמים
מצבים המערבים היצרות או דליפה במסתמי הלב מובילים לעומס על הלב, סיבולת נמוכה, קוצר נשימה והתעייפות מהירה. חומרת המחלה והטיפול (כולל ניתוחים) משפיעה על אחוזי הנכות.
כיצד הביטוח הלאומי קובע אחוזי נכות למחלות לב וליתר לחץ דם?
קביעת אחוזי הנכות מתבצעת לפי תקנות מפורטות הכוללות הערכה של תפקוד הלב, יכולת המאמץ וההשפעה על איכות החיים. בין השיקולים:
- תוצאות אקו לב
- מבחן מאמץ
- תפקוד חדר שמאל (EF)
- מספר התקפי לב בעבר
- הצורך בטיפול תרופתי קבוע
- תגובה למאמץ, הופעת כאבים או קוצר נשימה
- אשפוזים והיסטוריה רפואית משמעותית
פגיעה תפקודית בינונית עשויה להוביל לקביעת נכות של 30%–50%. פגיעה קשה בתפקוד הלב עשויה להגיע ל־75% ואף ל־100% במקרים מסוימים.
גם לאחר קביעת אחוזי הנכות הרפואית יש לעבור את מבחן אי־הכושר, שקובע האם קיימת ירידה של לפחות 50% בכושר ההשתכרות.
איך מגישים תביעה לנכות כללית עקב יתר לחץ דם או מחלת לב?
איסוף מסמכים רפואיים
הצעד החשוב ביותר לפני הגשת תביעה לנכות כללית עקב יתר לחץ דם או מחלת לב הוא איסוף מסמכים עדכניים: בדיקות אקו לב, סיכומי אשפוז, בדיקות דם, סיכומי מעקב קרדיולוגיים, רשימת תרופות, תוצאות מבחני מאמץ וכל מסמך שמוכיח פגיעה בתפקוד.
תיאור הפגיעה התפקודית
בטופס התביעה יש לתאר באופן ברור את המגבלות: קוצר נשימה, עייפות מוגברת, כבדות בגפיים, כאבים בחזה בעת מאמץ, קושי לעמוד או ללכת לאורך זמן, צורך בהפסקות תכופות במהלך היום וירידה כללית בסיבולת.
התיאור חייב להיות אמיתי ומדויק, משום שהוא מהווה בסיס להתרשמות הוועדה.
הופעה בפני הוועדה הרפואית
הוועדה הרפואית תבחן את המסמכים, תעריך את מצב הלב ואת היכולת הכללית להתמודד עם מאמץ. לעיתים תתבצע בדיקה פיזית קצרה. הוועדה היא הקובעת את אחוזי הנכות ואת רמת אי־הכושר.
אילו זכויות ניתן לקבל לאחר אישור נכות עקב מחלת לב או יתר לחץ דם?
קצבת נכות חודשית נקבעת בהתאם לדרגת אי הכושר. מי שקבעו לו אובדן כושר עבודה של 75% ומעלה יקבל קצבה מלאה. בנוסף, קיימות הטבות משלימות: הנחה בארנונה, סיוע בשכר דירה, הטבות במס הכנסה, הנחות בחשמל ומים, פטור או הנחה בתרופות ובשירותים בקופת החולים, ולעיתים גם אפשרות להשתלב בשיקום תעסוקתי.
אין חובה להפסיק לעבוד לחלוטין. לפי תכנית "רשת ביטחון תעסוקתית", ניתן לעבוד ולהמשיך לקבל קצבה חלקית בהתאם לגובה ההכנסה.
שאלות נפוצות בנושא יתר לחץ דם, מחלות לב וקצבת נכות
האם יתר לחץ דם לבדו מזכה בנכות?
ברוב המקרים לא, אלא אם כן הוא בלתי מאוזן ופוגע משמעותית בתפקוד או מלווה בסיבוכים.
האם התקף לב מזכה בנכות?
לאחר התקף לב ניתן לקבל אחוזי נכות זמניים לשלושה חודשים, ואחר כך אחוזי נכות קבועים בהתאם לפגיעה בתפקוד הלב.
האם ניתן להגיש תביעה גם אם עדיין עובדים?
כן. ניתן להגיש תביעה גם אם עדיין קיימת עבודת חלקית, כל עוד קיים אובדן כושר עבודה בשיעור של לפחות 50%.
האם מחלת לב מולדת מזכה בנכות?
כן, אם היא פוגעת משמעותית ביכולת לעבוד או בתפקוד היומיומי.
סיכום: מתי כדאי להגיש תביעה לנכות כללית על יתר לחץ דם או מחלת לב?
הגשת תביעה לנכות כללית מתאימה לאנשים שחווים ירידה אמיתית ומתמשכת בכושר התעסוקה עקב יתר לחץ דם קשה, מחלת לב פעילה או סיבוכים משמעותיים. כאשר קיימת פגיעה בסיבולת, קושי בהתמודדות עם מאמץ, אשפוזים חוזרים, תלות בטיפול תרופתי מתקדם או ירידה כללית ביכולת לבצע פעולות פשוטות — בהחלט יש מקום לבחון הגשת תביעה.
הביטוח הלאומי בודק את המצב לפי מסמכים רפואיים, בדיקות עדכניות והפגיעה התפקודית בפועל. לכן הכנה נכונה של החומר, תיעוד עקבי והצגת המגבלות כפי שהן — הם המפתח להצלחת התהליך.
