לפי חוק "לרון", כאשר מקבלי קצבת נכות מחליטים להתחיל לעבוד ולהשתכר, הם זכאים להמשיך לקבל את קצבת הנכות בהתאם לגובה הכנסותיהם מהעבודה, וזאת עד שההכנסה מהעבודה תהיה מספקת כדי לבטל את הזכות לקצבת הנכות.
הקצבה תגדל בהתאם לגובה השכר המרבי שנקבע על פי החוק, והיא תיקרא "ההכנסה הכוללת".
אם ההכנסה מהעבודה תהיה גבוהה מסכום מסוים, הקצבה תפסק להיות רלוונטית.
לעבוד ולקבל קצבת נכות – איך זה עובד בפועל?
חוק לרון, שנכנס לתוקפו כדי לעודד אנשים עם מוגבלות להשתלב בשוק העבודה, קובע כי מקבלי קצבת נכות כללית יכולים להתחיל לעבוד ולהשתכר מבלי לאבד מיד את זכאותם לקצבה. למעשה, ככל שההכנסה מהעבודה עולה – הקצבה מתאימה את עצמה בהתאם, כך שמובטחת "הכנסה כוללת" גבוהה יותר מאשר הקצבה לבדה.
החוק מאפשר לנכים להרוויח שכר מהמעסיק ועדיין לקבל חלק מהקצבה – כל עוד ההכנסה לא חוצה את הרף העליון שנקבע. כאשר ההכנסה מגיעה לרמה שמוגדרת כ"מספקת למחיה בכבוד", הזכאות לקצבה עשויה להיפסק, אך רק באופן הדרגתי ותוך שמירה על רצף זכויות.
המסר ברור: החוק לא מעניש את מי שבוחר להשתלב בעבודה – אלא תומך בו. כך ניתן להגדיל את ההכנסה הכוללת, לשמור על הביטחון הכלכלי, ולהשתלב בהדרגה בחיים המקצועיים – מבלי לוותר על ההגנה הסוציאלית.
מרחק נגיעה מהשגת הזכויות המגיעות לכם!
לעבוד ולקבל קצבת נכות: הכנסות מעבודה לפי חוק לרון
אחת מהתכליות המרכזיות של חוק לרון היא לאפשר לאנשים עם נכות להשתלב בשוק העבודה בלי לחשוש מאובדן הקצבה באופן מיידי. לשם כך, החוק יוצר הבחנה בין הכנסות מעבודה לבין הכנסות שאינן מעבודה, תוך קביעה ברורה מה משפיע על הקצבה החודשית ומה לא.
לפי תקנות החוק, רק הכנסה מעבודה נלקחת בחשבון בעת חישוב גובה קצבת הנכות הבסיסית. כלומר, אם אדם משתכר מעבודה כשכיר או עצמאי – הקצבה תתעדכן בהתאם לגובה השכר, כאשר בחלק מהמקרים תופחת ובאחרים תופסק, אך תוך שמירה על סף ביטחון כלכלי (הכנסה כוללת גבוהה יותר מהקצבה בלבד).
לעומת זאת, הכנסות שאינן מעבודה – כגון פנסיה תקציבית או פרטית, תגמולי ביטוח, הכנסות מהשכרת נכסים, רווחים מהשקעות, דיבידנדים או מלגות – אינן משפיעות על הקצבה הבסיסית עצמה. עם זאת, הן כן נלקחות בחשבון בעת חישוב התוספות עבור תלויים, כמו בן/בת זוג וילדים.
בפועל, הכנסה מעבודה נחשבת לפרמטר המרכזי והיחיד שמשפיע ישירות על הקצבה הבסיסית – ולכן נבדקת בקפידה. ברגע שמבוטח מתחיל לעבוד ולהרוויח, הביטוח הלאומי מחשב מחדש את סכום הקצבה בהתאם למדרגות ההכנסה שקבועות בתקנות.
המודל הזה מעודד מבוטחים לצאת לעבודה – לא רק כי הם שומרים על הקצבה לאורך זמן, אלא גם מפני שהכנסתם הכוללת בפועל (שכר + קצבה) גבוהה יותר, מה שיוצר תמריץ חיובי ולא ענישה כלכלית.
לעבוד ולקבל קצבת נכות: דמי אבטלה והשפעתם
על פי חוק לרון, דמי אבטלה נחשבים להכנסה מעבודה – כלומר, הם נכללים במודל החישוב של קצבת הנכות הכללית. המשמעות היא שברגע שאדם מתחיל לקבל דמי אבטלה, הביטוח הלאומי רואה בכך שכר לכל דבר, גם אם הוא אינו עובד בפועל באותה תקופה.
הסיבה לכך היא שדמי אבטלה משולמים בגין תקופה שבה האדם היה כשיר לעבוד, ובמקרים רבים גם עבד קודם לכן. לכן, בתקופה שבה מתקבלים דמי אבטלה, ייתכן שגובה קצבת הנכות יפחת בהתאם לגובה הסכום שמתקבל כדמי אבטלה. ככל שסכום האבטלה גבוה יותר – כך ייתכן שהקצבה תופחת במקביל.
עם זאת, חשוב לציין כי האדם ממשיך להיחשב כ"נכה זכאי לקצבה", ולכן שומר על רצף הזכויות גם במהלך תקופת האבטלה.
לעבוד ולקבל קצבת נכות: זכאות להטבות גם לאחר תחילת עבודה
אחת השאלות השכיחות ביותר בקרב מקבלי קצבת נכות היא: "אם אתחיל לעבוד – האם אפסיד את ההטבות שמגיעות לי כיום?"
לפי חוק לרון, התשובה ברוב המקרים היא לא.
החוק נבנה כך שמקבל הקצבה לא ייפגע בזכויות הנלוות לקצבה בשל השתלבות בעבודה. בין ההטבות שנשמרות: הנחות בארנונה, חשמל, תחבורה ציבורית, גמלת סיעוד, הנחה בביטוח בריאות ועוד.
עם זאת, קיימים חריגים מסוימים שבהם השינוי בהכנסה או במצב האישי כן עשוי להשפיע על הזכאות להטבות. לדוגמה:
- אם יש שינוי במצב הבריאותי של הנכה – ייתכן שתיקבע דרגת אי כושר חדשה.
- במקרה של שינוי במצב המשפחתי (כגון לידת ילד, נישואין או גירושין) – תיבחן מחדש הזכאות לתוספת תלויים או להקלות נלוות אחרות.
במילים אחרות: העבודה עצמה אינה מבטלת את ההטבות, אך כל שינוי מהותי במצב הרפואי או האישי עלול לדרוש עדכון של התיק בביטוח לאומי.
לעבוד ולקבל קצבת נכות: זכאות להטבות גם אחרי תחילת עבודה
אחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקות מקבלי קצבת נכות היא השאלה – האם אאבד את ההטבות שמגיעות לי אם אתחיל לעבוד?
לפי תקנות הביטוח הלאומי, התשובה ברוב המקרים היא לא רק שלא תפסיד, אלא תמשיך ליהנות מהן גם אם הקצבה תיפסק זמנית.
המשכיות ההטבות לאחר הפסקת קצבת הנכות
מי שקיבלו קצבת נכות כללית והחלו לעבוד – עד כדי כך שהכנסותיהם הביאו להפסקת הקצבה – עדיין יהיו זכאים להמשיך לקבל את ההטבות הנלוות לקצבה למשך שלוש שנים ממועד הפסקת הקצבה.
מדובר בהטבות כמו:
- הנחות בארנונה
- תוספת תלויים
- הנחות בחשמל ובמים
- זכויות בתחבורה ציבורית
- הנחות בתרופות ושירותי בריאות
כך מבטיח החוק רשת ביטחון כלכלית גם למי שמצליח להשתלב בשוק העבודה באופן משמעותי, מתוך מטרה לעודד תעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות.
מאמרים נוספים
הטבות למקבלי קצבת שירותים מיוחדים
שמירה על דרגת אי-הכושר
דרגת אי-הכושר שנקבעה למבוטח תישמר כל עוד לא חלה החמרה או שיפור רפואי משמעותי, ואינה משתנה רק בגלל התחלת עבודה. אין צורך לעבור ועדה מחדש בכל פעם שמתחילים לעבוד – אלא אם יש שינוי רפואי מהותי.
איך מדווחים על תחילת עבודה? – שלבי תהליך מימוש הזכות
- עדכון למחלקת הנכות בביטוח לאומי
מי שהחל לעבוד כשכיר – נדרש להעביר מידע למחלקת הנכות, כולל תלושי שכר עדכניים או אישור מהמעסיק, שיכלול גם את מספר תיק הניכויים בביטוח לאומי. - הגשת מסמכים
ניתן לשלוח את המסמכים באמצעים הבאים:- דרך האתר של ביטוח לאומי (הגשה מקוונת)
- פקס
- דואר רגיל
- תיבת שירות בסניף הקרוב
- עדכון על שינויי שכר בעתיד
אם חל שינוי בהכנסות (עלייה או ירידה בשכר), יש לעדכן את הביטוח הלאומי מידית. ניתן לשלוח תלושי שכר עדכניים או הודעה רשמית מהמעסיק. - עדכון הקצבה בפועל
לאחר שכל המסמכים נבדקים, הביטוח הלאומי מעדכן את גובה הקצבה בהתאם להכנסה החדשה. גם תוספת התלויים (בן/בת זוג, ילדים) תחושב מחדש על פי הקריטריונים.
המסר ברור: הביטוח הלאומי לא מעניש את מי שבוחר לעבוד – אלא מעודד זאת ושומר על ההטבות לאורך זמן. ההתנהלות הנכונה כוללת שקיפות, דיווח שוטף ושמירה על קשר עם מחלקת הנכות כדי למנוע הפתעות לא נעימות.
אם אתה או מישהו מהקרובים אליך התחיל לעבוד – אבל לא בטוח איך לעדכן את המערכת או לחשב את הזכאות, אנחנו כאן כדי לעזור.
לעבוד ולקבל קצבת נכות: ניכוי דמי ביטוח מהמוסד לביטוח לאומי
אחד ההיבטים הפרקטיים והחשובים ביותר שנלווים למימוש חוק לרון נוגע לניכוי דמי הביטוח הלאומי ודמי הבריאות. ברגע שאדם המקבל קצבת נכות מתחיל לעבוד ומעביר דיווח מסודר על כך למוסד לביטוח לאומי – חל שינוי משמעותי במבנה התשלומים.
מה משתנה בפועל?
עד למועד תחילת העבודה, דמי הביטוח הלאומי ודמי הבריאות היו מנוכים ישירות מקצבת הנכות החודשית. מדובר בניכוי אוטומטי שמכסה את חובת התשלום של המבוטח כלפי ביטוח לאומי וקופות החולים.
עם זאת, לאחר התחלת העבודה, ובמיוחד לאחר שהמבוטח מוסר את תלוש השכר הראשון או אישור רשמי מהמעסיק – חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי והבריאות עוברת מהקצבה לשכר החודשי של המבוטח. כלומר, הקצבה ממשיכה להיות משולמת ללא ניכוי, ואילו הניכויים נעשים במסגרת המשכורת המשולמת על ידי המעסיק (או באופן עצמאי, במקרה של עצמאים).
למה זה חשוב?
הסדר זה נועד לשמור על שקיפות, עקביות ואחידות בתשלומים, ולמנוע מצבים שבהם מקבלי קצבת נכות עלולים להיכנס לחובות בשל כפל גבייה או תשלומים כפולים. זהו מנגנון שמוודא שהמעבר לעבודה לא גורר חיובי יתר מיותרים, ומספק רציפות ביטוחית חלקה.
בנוסף, מי שהכנסתו נמוכה במיוחד, עשוי להיות זכאי לפטור או הפחתה בדמי ביטוח בריאות – כך שמומלץ לבדוק כל מקרה לגופו.
אם אתה שוקל להתחיל לעבוד בזמן קבלת קצבה – חשוב לבצע את הדיווח באופן מדויק ובזמן, כדי שהשינויים ייכנסו לתוקף באופן תקין וללא הפתעות.
לעבוד ולקבל קצבת נכות: מה קורה כשמפסיקים לעבוד? החזרת הקצבה
אחד היתרונות המרכזיים במסגרת חוק לרון והוראות המוסד לביטוח לאומי הוא האפשרות להחזיר את קצבת הנכות במהירות וללא הליכים מסורבלים במקרה שבו מקבל הקצבה הפסיק לעבוד או הכנסותיו פחתו משמעותית.
בפועל, כל מי שקיבל בעבר קצבת נכות ונקבעה לו דרגת אי-כושר, אך הקצבה הופסקה בגלל השתלבות בשוק העבודה – יכול להפעיל את זכאותו מחדש ברגע שחדל לעבוד או ששכרו ירד מתחת לרף שנקבע. במקרים כאלה, די בהצגת אישור על סיום העסקה מהמעסיק כדי לחדש את קבלת הקצבה, מבלי להזדקק לבירוקרטיה מחודשת או לזימון מחודש לוועדה רפואית או ועדת אי כושר.
ומה אם לא הופסקה העבודה לגמרי, אבל השכר ירד?
גם במצב שבו המבוטח ממשיך לעבוד, אך ההכנסות מהעבודה ירדו אל מתחת לרף הקבוע בתקנות – ניתן לחדש את זכאותו לקצבת נכות באופן מיידי, כל עוד קיימת דרגת אי-כושר בתוקף. הביטוח הלאומי מבצע התאמה מחודשת של הקצבה בהתאם לרמת ההכנסה החדשה, והתהליך נעשה באופן פשוט וללא ועדות נוספות.
ומה לגבי עובדים שלא קיבלו קצבת נכות בעבר?
אנשים העובדים כיום אך לא מקבלים קצבת נכות, ובמקביל עומדים בקריטריונים הרפואיים והתפקודיים (כמו נכות רפואית של 60% ומעלה ואי-כושר של 50% לפחות), יכולים להגיש תביעה חדשה לקצבת נכות – כל עוד שכרם לא עולה על סכום ההכנסה המקסימלית הקבוע בתקנות. אם התביעה תאושר, ניתן להמשיך לעבוד ולקבל קצבה בהתאם למודל של חוק לרון, כולל תוספות אפשריות עבור בני משפחה.
שינויים חשובים שיש לדווח עליהם לביטוח הלאומי
כאשר מקבלים קצבת נכות כללית, חשוב להבין שהקצבה והתוספות הנלוות לה מבוססות על מצב רפואי, תעסוקתי, משפחתי וכלכלי עדכני. כל שינוי במצבים אלו עשוי להשפיע – לטובה או לרעה – על גובה הקצבה, על הזכאות להטבות, ולעיתים אף על המשך הזכאות עצמה.
לכן, מומלץ להיות מעודכנים ואחראיים ולהודיע לביטוח הלאומי בהקדם האפשרי על כל שינוי מהותי שחל, כדי להבטיח המשכיות בזכויות ולמנוע חובות עתידיים, דרישות החזר, או השהיית תשלומים.
שינויים שכדאי (ואף חובה) לדווח עליהם:
- התחלת עבודה חדשה – כשכיר או עצמאי, גם אם מדובר בעבודה חלקית.
- הפסקת עבודה – כולל פיטורין, התפטרות או סיום חוזה.
- שינוי בגובה ההכנסה מעבודה – עלייה או ירידה בשכר החודשי.
- שינוי במצב הרפואי – החמרה או שיפור במצב הבריאותי, או הופעת ליקוי חדש.
- שינוי במצב המשפחתי – נישואין, גירושין, לידת ילד, פטירה של בן משפחה תלוי.
- שינוי במספר הילדים או מגוריהם – למשל, ילד שעובר לגור עם הורה אחר או מסיים לימודים.
- קבלת הכנסות נוספות – כמו פנסיה, קצבאות אחרות, רווחים מנכסים, דמי מזונות, מלגות וכו'.
- מעבר דירה או שינוי כתובת – בעיקר אם יש השפעה על קבלת שירותים והטבות (כמו ארנונה או סיוע בשכר דירה).
- מעבר ממעמד של עובד למעמד של עצמאי – שינוי במעמד התעסוקתי חשוב מאוד לדיווח.
- שהות ממושכת בחו"ל – שעלולה להשפיע על זכאות להטבות או על המשך תשלום הקצבה.
הדיווח ניתן לביצוע באמצעות האתר של ביטוח לאומי, פקס, דואר או תיבת שירות בסניף הקרוב. שמירה על עדכניות הדיווחים תבטיח קבלת זכויות באופן שוטף ומדויק, וגם תחסוך אי נעימויות או דרישות החזר בעתיד.
לעבוד ולקבל קצבת נכות: לסיכומו של דבר
המסר המרכזי שעולה מחוק לרון ויישומו בפועל על ידי המוסד לביטוח לאומי הוא ברור: אנשים עם נכות אינם צריכים לבחור בין עבודה לבין קצבת נכות – הם יכולים לשלב בין השניים.
מקבלי קצבת נכות שבוחרים להשתלב בשוק העבודה, בין אם מדובר בעבודה חלקית או מלאה, שומרים על זכאותם לקצבה בהתאם לגובה ההכנסות שלהם. ככל שהשכר עולה, הקצבה מותאמת בהתאם, אך תמיד תוך שמירה על עיקרון מרכזי: ההכנסה הכוללת (קצבה + שכר) תהיה גבוהה יותר מהקצבה לבדה.
מדובר במודל שמייצר תמריץ חיובי לצאת לעבודה, להשתלב כלכלית וחברתית, מבלי לחשוש מאובדן התמיכה שמגיעה בשל מצב רפואי. מעבר לכך, העובדה שההטבות הנלוות לקצבת הנכות נשמרות – ולעיתים אף ממשיכות להתקיים גם אם הקצבה עצמה הופסקה – מוסיפה רובד של ביטחון כלכלי ורציפות בזכויות.
הגישה הזו מבטאת את הכוונה החברתית והמוסרית של המדינה – לאפשר לאנשים עם מוגבלות לחיות בכבוד, לתפקד עצמאית, להשתלב בעבודה ולחזור למסלול חיים פעיל – מבלי להפסיד את ההגנות הבסיסיות שמגיעות להם.
לכן, אם אתה מקבל קצבת נכות ושוקל להתחיל לעבוד – אל תחשוש. ברוב המקרים, תישאר זכאי לקצבה או לחלק ממנה, ותוכל להרוויח יותר מבלי לוותר על זכויות בסיסיות. יש דרך נכונה לעשות זאת, ואנחנו כאן כדי להראות לך אותה.
עובדים וממשיכים לקבל קצבת נכות – כל מה שצריך לדעת
חוק לרון מאפשר לאנשים עם נכות להשתלב בשוק העבודה מבלי לאבד את זכאותם לקצבת נכות כללית. ככל שההכנסה מעבודה עולה, הקצבה מתאימה את עצמה, כך שההכנסה הכוללת תמיד תהיה גבוהה יותר מהקצבה לבדה. גם אם הקצבה נפסקת זמנית – ההטבות הנלוות ממשיכות להינתן, ולעיתים אף נשמרות למשך שלוש שנים.
בנוסף, ניתן להחזיר את הקצבה במקרה של ירידה בהכנסות או הפסקת עבודה, ללא תהליך בירוקרטי מסובך. חשוב רק לדווח בזמן על שינויים תעסוקתיים, רפואיים או משפחתיים, כדי לשמור על זכויותיכם.
אם התחלתם לעבוד או שאתם מתלבטים לגבי מימוש הזכויות שלכם מול ביטוח לאומי – אנחנו כאן כדי לעזור לכם להבין, לדווח נכון ולממש את מה שמגיע לכם.
שאלות נפוצות: עבודה תוך קבלת קצבת נכות – כל מה שחשוב לדעת
האם אפשר לעבוד ולקבל קצבת נכות בו זמנית?
בהחלט. לפי חוק לרון, מקבלי קצבת נכות כללית יכולים להשתלב בעבודה ולשמור על זכאותם לקצבה – כל עוד ההכנסה אינה עולה על הרף הקבוע בתקנות. ככל שהשכר עולה, הקצבה מתעדכנת בהתאם, אך תמיד נשמר עיקרון ההכנסה הכוללת: המבוטח ירוויח יותר משכר בלבד או קצבה בלבד. הקצבה תופחת באופן הדרגתי, ולא תיפסק באופן מיידי.
איזה סוגי הכנסה משפיעים על גובה הקצבה?
רק הכנסה מעבודה – כשכיר או עצמאי – משפיעה ישירות על הקצבה הבסיסית. לעומת זאת, הכנסות שאינן מעבודה (כגון פנסיה, רווחי השקעות, השכרת נכסים, קצבאות אחרות או מלגות) אינן מפחיתות את הקצבה עצמה, אך יכולות להשפיע על תוספת התלויים (עבור בן/בת זוג וילדים).
האם דמי אבטלה נחשבים להכנסה לצורך חישוב קצבת נכות?
כן. דמי אבטלה מוגדרים כ"הכנסה מעבודה" לפי ביטוח לאומי, ולכן הם משפיעים על גובה קצבת הנכות. אם אתה מקבל דמי אבטלה – ייתכן שהקצבה תופחת או תופסק זמנית, בהתאם לגובה הסכום שמתקבל.
האם זכויות נלוות לקצבה נשמרות גם לאחר התחלת עבודה?
כן. לפי תקנות ביטוח לאומי, רוב ההטבות שמקבל נכה – כגון הנחות בארנונה, חשמל, תחבורה ציבורית, שירותי בריאות, תוספת תלויים ועוד – נשמרות גם כאשר המבוטח משתלב בעבודה. גם אם הקצבה הופסקה זמנית, ההטבות נשמרות לתקופה של שלוש שנים נוספות, כדי לעודד יציבות תעסוקתית.
מה קורה אם מפסיקים לעבוד לאחר שהקצבה הופסקה?
מי שהפסיק לעבוד לאחר שהקצבה הופסקה – יכול לחדש את הקצבה בקלות, ללא צורך בהגשת תביעה חדשה או מעבר ועדה רפואית, כל עוד קיימת דרגת אי כושר בתוקף. יש להגיש אישור על סיום העבודה, ותוך זמן קצר תתחדש הקצבה לפי הקריטריונים שהיו בתוקף קודם.
האם יש חובה לדווח על שינויי שכר או עבודה?
בהחלט. כל שינוי בגובה השכר, מצב תעסוקתי, מצב רפואי, שינוי משפחתי (כגון נישואין, לידת ילד) או קבלת הכנסות נוספות – חייב בדיווח מיידי לביטוח הלאומי. אי דיווח עלול לגרום להפסד זכויות, חובות או קיזוזים רטרואקטיביים.
כיצד מדווחים על התחלת עבודה?
הדיווח נעשה באמצעות אחד מהאמצעים הבאים:
- הגשה מקוונת באתר ביטוח לאומי
- שליחת תלושי שכר בפקס או בדואר
- תיבת שירות בסניף הקרוב
חובה לצרף אישור מהמעסיק או תלושי שכר, ולעדכן בכל שינוי נוסף בהכנסה בעתיד.
מה קורה עם ניכוי דמי ביטוח לאחר התחלת עבודה?
לאחר התחלת עבודה, הביטוח הלאומי אינו מנכה יותר דמי ביטוח ודמי בריאות מהקצבה, אלא רק מהשכר. זה מונע כפילות תשלומים ומבטיח חישוב מדויק לפי המצב התעסוקתי החדש של המבוטח.
האם עובדים שלא קיבלו קצבת נכות בעבר יכולים להגיש תביעה?
כן. מי שלא קיבל קצבת נכות בעבר, אך סובל מנכות רפואית בשיעור של 60% ומעלה (או 40% עם ליקוי יחיד בשיעור של לפחות 25%) ויש לו ירידה בכושר העבודה בשיעור של לפחות 50%, יכול להגיש תביעה גם אם הוא עובד, כל עוד הכנסתו אינה עולה על הסכום הקבוע בתקנות. לאחר האישור – ניתן להמשיך לעבוד ולקבל קצבה.
למה חשוב לפנות לייעוץ מקצועי?
כי שינויים קטנים במצב הרפואי, המשפחתי או הכלכלי עלולים להשפיע באופן משמעותי על הקצבה, ההטבות או הזכאות כולה. ייעוץ וליווי מקצועי יכולים למנוע טעויות, להבטיח תהליך חלק מול ביטוח לאומי ולסייע לך לממש את כל הזכויות שמגיעות לך – בצורה נכונה, בטוחה ובמהירות.
