דף הבית » מחלות כבד כרוניות וקצבת נכות – מדריך למימוש זכויות

מחלות כבד כרוניות וקצבת נכות – מדריך למימוש זכויות

שביל הזכויות

מחלות כבד כרוניות הן קבוצת מחלות מורכבות, הנעות בין דלקות מתמשכות, כבד שומני מתקדם, שחמת הכבד, מחלות אוטואימוניות, פגיעות מטבוליות ועד סיבוכים חמורים כמו צהבת, פגיעה בתפקודי הקרישה או הצטברות רעלים בגוף. מחלות כבד כרוניות אינן רק בעיה רפואית – הן משפיעות על איכות החיים, על רמת האנרגיה, על מערכת החיסון, על יכולת העיכול והספיגה, ולעיתים גם על התפקוד הקוגניטיבי.

במצבים מסוימים מחלות כבד גורמות לעייפות קשה, ירידה משמעותית בכושר העבודה, חולשה פיזית, נפיחות, כאבי בטן, בחילות, ירידה במשקל, בעיות ריכוז, קושי בעמידה או הליכה ממושכת, ולעיתים אף לאשפוזים תכופים. כל אלה עלולים להפוך את ההתמודדות היומיומית למוגבלת ולפגוע ביכולת להתפרנס. כאן עולה השאלה החשובה: האם מחלות כבד כרוניות מזכות בקצבת נכות? התשובה היא שכן — במקרים מסוימים.

מדריך זה מרכז את כל מה שחשוב לדעת: איך הביטוח הלאומי קובע נכות בגין מחלות כבד, אילו מסמכים חשובים, כיצד מתנהלת הוועדה הרפואית, מהו מבחן אי־כושר ומהן הזכויות הנוספות שעשויות להגיע.

מהן מחלות כבד כרוניות וכיצד הן משפיעות על הגוף?

הכבד הוא אחד האיברים החשובים ביותר בגוף, האחראי על ניקוי רעלים, פירוק תרופות, ייצור חלבונים חיוניים, איזון הורמונים, עיכול שומנים ועוד מאות פעולות מטבוליות. כאשר הכבד נפגע בצורה כרונית, יכולתו לבצע את תפקידיו יורדת בהדרגה.

מחלות כבד כרוניות עשויות לכלול כבד שומני (NAFLD / NASH), הפטיטיס נגיפית מסוג B ו-C, שחמת הכבד, מחלות כבד אוטואימוניות, כולסטזיס, מחלות גנטיות כמו וילסון או המוכרומטוזיס, ומחלות הגורמות לפגיעה בתפקוד ההורמונלי או המטבולי. עם הזמן נוצר נזק מצטבר לרקמת הכבד, ולעיתים מתפתחות צלקות קבועות המשפיעות ישירות על יכולת התפקוד.

הסימפטומים יכולים להיות קלים או קשים: עייפות קיצונית, כאבי בטן, הצטברות נוזלים, צהבת, ירידה בתיאבון, עייפות, הפרעות ריכוז, בלבול במקרים של כבד מתקדם (אנצפלופתיה כבדית), בעיות קרישה, גרד כרוני, ירידה במשקל ופגיעה במערכת החיסון.

ההשפעה של מחלות כבד כרוניות על התפקוד היא מהותית, ולכן בחלק מהמקרים קיימת זכאות לקצבת נכות כללית.

כיצד הביטוח הלאומי קובע אחוזי נכות עבור מחלות כבד כרוניות?

הביטוח הלאומי בוחן את חומרת מחלת הכבד לפי מספר גורמים מרכזיים. תחילה נבדקות בדיקות דם הכוללות ערכי תפקודי כבד כגון ALT, AST, בילירובין, אלבומין ו-INR. ערכים חריגים לאורך זמן מצביעים על פגיעה בכבד ועל פעילות דלקתית מתמשכת.

בנוסף לכך, הוועדה מתייחסת לממצאי הדמיה כמו אולטרסאונד, CT או MRI, המראים את מבנה הכבד ואת קיומן של צלקות, קשריות, גושים או שינויים אופייניים לשחמת. במקרים של שחמת מתקדמת, אחוזי הנכות בדרך כלל גבוהים יותר בשל הפגיעה המערכתית.

הוועדה בוחנת גם את הסימפטומים הקליניים: נוכחות של צהבת, נטייה לדימומים, עייפות קשה, גרד, הפרעות ריכוז ומצבים של אנצפלופתיה כבדית. מדובר בתסמינים המעידים על פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי.

לא רק המחלה עצמה חשובה, אלא גם מידת השפעתה על החיים. אדם שסובל מהתלקחויות חוזרות, כאבים קשים או אשפוזים תכופים עשוי להיות זכאי לנכות גבוהה יותר.

מבחן אי־כושר: החלק שקובע את קצבת הנכות בפועל

לאחר קביעת אחוזי הנכות הרפואית, הביטוח הלאומי בוחן את מבחן אי־הכושר, שהוא למעשה המבחן שקובע את הזכאות לקצבת נכות כללית. המבחן בודק האם מחלת הכבד גורמת לירידה של לפחות 50% בכושר ההשתכרות.

כאשר מדובר במחלות כבד כרוניות, הפגיעה בכושר העבודה יכולה להיות משמעותית. אדם הסובל מעייפות תמידית, חולשה, התקפים חוזרים של כאב, תחושת כבדות, בחילות, ירידה במשקל או פגיעה קוגניטיבית — מתקשה לעבוד באופן רציף. גם עבודות משרדיות עשויות להיות מאתגרות במקרים של עייפות קיצונית או חוסר ריכוז.

הוועדה בוחנת את סוג העבודה הקודמת של האדם, את הכישורים שלו ואת האפשרות להשתלב בעבודה מותאמת. לעיתים, גם מי שעובד עדיין יכול להיות זכאי לקצבה חלקית בהתאם לירידה בכושר ההשתכרות.

במחלות כבד מתקדמות, במיוחד במקרים של שחמת או אנצפלופתיה, הסיכוי לקבלת אי־כושר גבוה.

מתי מומלץ להגיש תביעה לנכות כללית עקב מחלות כבד כרוניות?

הגשת תביעה מומלצת כאשר המחלה אינה יציבה וגורמת לפגיעה משמעותית בחיי היום־יום. אם קיימת עייפות כרונית שפוגעת ביכולת לעבוד, ירידה במשקל, התקפי כאב, קשיי עיכול משמעותיים, אשפוזים חוזרים, פגיעה בתפקודי דם או תופעות כמו צהבת — בהחלט יש מקום לשקול תביעה.

כאשר המחלה התקדמה לשלבים של שחמת הכבד, סיבוכים מטבוליים, פגיעה בתפקודי קרישה או הופעת אנצפלופתיה כבדית — הסיכוי לזכאות גבוה עוד יותר.

חשוב להבין שגם מצבים בינוניים של מחלת כבד עלולים לפגוע בכושר העבודה בצורה מצטברת, ולכן גם הם עשויים לזכות בנכות.

אילו מסמכים חשוב להגיש לוועדה הרפואית?

הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי מסתמכת בראש ובראשונה על חומר רפואי עדכני. לכן יש להגיש סיכומים של רופא גסטרואנטרולוג או הפטולוג, בדיקות דם עדכניות של תפקודי כבד, תוצאות אולטרסאונד, CT או MRI, מסמכים על אשפוזים, טיפולים תרופתיים, ניתוחים או ביופסיה של הכבד.

בנוסף כדאי לכלול מסמכים המראים פגיעה תפקודית: תיעוד בעקבות עייפות קיצונית, קושי בעבודה, ירידה בהכנסה, תסמינים יומיומיים חמורים או המלצות רפואיות להגבלת מאמץ.

המסמכים הם החלק החשוב ביותר בתהליך. הוועדה מקבלת החלטות בעיקר על סמך ההיסטוריה הרפואית הכתובה.

כיצד מתנהלת הוועדה הרפואית במקרים של מחלות כבד?

בוועדה הרפואית ישב בדרך כלל רופא מומחה ברפואה פנימית או גסטרואנטרולוגיה. הוועדה תעבור על המסמכים, תשאל שאלות על התפקוד היום־יומי, על תסמינים כמו עייפות, בחילות, כאב, נפיחות בבטן, גרד, הפרעות ריכוז או שינוי במשקל.

לעיתים תתבצע בדיקה גופנית בסיסית. במקרים של מחלת כבד מתקדמת, הוועדה עשויה לבקש מסמכים נוספים או בירור רפואי משלים.

לאחר הוועדה, תיק התובע עובר לשלב הבא — קביעת דרגת אי־כושר. כאן נקבעת הזכאות לקצבה בפועל.

אילו זכויות ניתן לקבל בעקבות הכרה בנכות עקב מחלות כבד כרוניות?

מי שמוכר כבעל נכות רפואית ומקבל דרגת אי־כושר עשוי להיות זכאי לקצבת נכות חודשית מלאה או חלקית בהתאם לירידה בכושר העבודה. בנוסף, קיימות זכויות נלוות רבות.

הזכויות עשויות לכלול הנחה בארנונה, זכאות להנחות בחשמל ובמים, פטור ממס הכנסה במקרים של נכות גבוהה, הנחות בקופת החולים לתרופות, אפשרות לשיקום תעסוקתי והכשרות מקצועיות, סיוע בשכר דירה דרך משרד השיכון ולעיתים גם עזרה בשירותים מיוחדים במצבים של תלות בזולת.

מי שחווה החמרה עקבית במצבו יכול להגיש תביעה להחמרת מצב ולהגדלת אחוזי הנכות.