פגיעה בעבודה עלולה לשבש את החיים האישיים, הבריאותיים והכלכליים. בין אם מדובר בתאונה מיידית כמו החלקה או נפילה, ובין אם זו מחלה שהתפתחה לאורך זמן כתוצאה מתנאי עבודה – ההשלכות עשויות להיות משמעותיות. הכרה מצד הביטוח הלאומי בפגיעה כ"פגיעה בעבודה" היא מפתח לקבלת פיצוי כספי, זכויות רפואיות, דמי פגיעה ואף קצבאות עתידיות במקרה של נכות.
מה שלא כולם יודעים זה שזכויות אלה אינן ניתנות אוטומטית – הן מותנות בהגשת תביעה מסודרת ועמידה בנהלים מדויקים של הביטוח הלאומי. תביעה כזו מתחילה בצעד אחד פשוט אך קריטי: הודעה רשמית על פגיעה בעבודה. כאן מתחיל מסלול שעלול להיות מתסכל – אבל לא חייב להיות כזה. אם פועלים נכון ובזמן, אפשר להבטיח תהליך יעיל, קצר ופשוט הרבה יותר.
הבעיה? רבים מהעובדים שנפגעים – פשוט לא יודעים מה צריך לעשות, לא למי לפנות ולא באיזה שלב. אחרים חוששים מהתמודדות עם טפסים או מערכות בירוקרטיות, ודוחים את הדיווח – מה שמוביל לעיכובים, לפסילות ולעיתים לאובדן מלא של הזכאות.
במאמר הזה תמצא את כל המידע שאתה צריך: מהי בדיוק פגיעה בעבודה לפי החוק, כיצד ממלאים את טופס ההודעה לביטוח הלאומי, מה המסמכים שחשוב לצרף, אילו טעויות יש להימנע מהן, ולמה כל יום שעובר עלול לעלות לך ביוקר. רוצה לדעת איך לדווח נכון ולמקסם את הסיכוי שתקבל את מה שמגיע לך? המשך לקרוא – אנחנו כאן כדי לעשות סדר.
מהי פגיעה בעבודה?
פגיעה בעבודה מוגדרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"פגיעה גופנית או נפשית שאירעה תוך כדי עבודה, עקב העבודה או בדרכה של העובד למקום העבודה ובחזרה ממנו". ההגדרה הזו כוללת מגוון רחב של מקרים ונסיבות – הרבה מעבר למה שרוב האנשים מדמיינים.
לא מדובר רק בתאונות חמורות במפעלים או אתרי בנייה. גם פקיד משרד שנפל על מדרגות המשרד, נהג מונית שנפגע בתאונה בזמן נסיעה, או עיתונאי שחווה אירוע טראומטי במסגרת סיקור חדשותי – עשויים להיות זכאים להכרה.
בנוסף לכך, גם פגיעות חוזרות ונשנות – כמו שחיקה מפרקים בעבודות פיזיות או בעיות שמיעה שנגרמות מחשיפה לרעש מתמיד – נחשבות כפגיעה בעבודה, בתנאי שניתן להוכיח קשר ישיר לתנאי העבודה. גם פגיעות נפשיות, שהולכות ומקבלות הכרה בשנים האחרונות, נחשבות במסגרת זו כאשר נגרמות עקב עומס חריג, התעמרות או אירוע קיצוני שקרה בזמן העבודה.
מרחק נגיעה מהשגת הזכויות המגיעות לכם!
סוגי הפגיעות האפשריות כוללים:
- תאונה פיזית מיידית – החלקה, נפילה, פציעה ממכונה, התחשמלות, תאונת דרכים במהלך שליחות, או חבלה באירוע שהתרחש במהלך העבודה.
- מחלות מקצוע – נגרמות כתוצאה מחשיפה מתמשכת לגורמים מזיקים בעבודה, כגון רעש, חומרים כימיים, רטט, תנוחות לא ארגונומיות או מאמץ פיזי קבוע. לדוגמה: פגיעות גב בקרב סבלים, תסמונת התעלה הקרפלית אצל מקלידים, או נזקי שמיעה אצל עובדי תעשייה.
- פגיעות נפשיות – לחץ נפשי חריג במקום העבודה, שיימינג מצד ממונים או עמיתים, התעמרות, חרדה על רקע עומס בלתי סביר, או אירוע טראומטי חד-פעמי שהוביל לקריסה נפשית.
ההכרה בפגיעה בעבודה מחייבת להראות קשר סיבתי ברור בין תנאי העבודה לבין התוצאה הפיזית או הנפשית. ככל שהתיעוד הרפואי והעובדתי מדויק יותר – כך עולה הסיכוי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בפגיעה.
הודעה על פגיעה בעבודה – שלב קריטי שלא מדלגים עליו
השלב הראשון, והחשוב ביותר, הוא לדווח רשמית על הפגיעה למוסד לביטוח לאומי. זה הצעד שמתחיל את כל התהליך – ואם לא תעשה אותו, לא תוכל לממש את הזכויות שמגיעות לך על פי חוק. ההודעה נעשית באמצעות טופס ייעודי – בל/250 לעובדים שכירים, ובל/211 לעצמאים. מדובר בטופס רשמי שנועד לדווח לביטוח הלאומי כי אירעה פגיעה בעבודה, והוא הבסיס לכל התביעה. ללא טופס זה, המוסד לביטוח לאומי לא יבחן את התביעה כלל, גם אם יש בידך תיעוד רפואי או מסמכים אחרים.
מעבר לכך, יש לזכור שמילוי הטופס אינו עניין פורמלי בלבד – זהו מסמך שמלווה אותך לאורך כל ההליך מול הביטוח הלאומי. פרטים שמוזנים בשלב זה עשויים להיבדק שוב בהמשך, בין אם על ידי פקיד תביעות, רופא מוסמך או ועדה רפואית. לכן חשוב להקפיד על ניסוח מדויק, לציין תאריך ושעה של הפגיעה, מקום מדויק, תיאור של מה קרה, ובמיוחד – להבהיר את הקשר הישיר לעבודה.
לדוגמה, לא מספיק לרשום "נפלתי", אלא חשוב לפרט: "בזמן נשיאת קופסאות ממחסן הקומה הראשונה למחסן בקומה השנייה, מעדתי על מדרגה ונפלתי לאחור – פגיעה בגב התחתון". פירוט כזה נותן תוקף רפואי, משפטי ותעסוקתי לטענה שלך ומונע ספקות.
בנוסף, מומלץ לצרף מכתבים תומכים: תצהיר מהמעסיק, תצהירים של עדים, תמונות מהזירה, תיעוד רפואי ראשוני מהחדר מיון או מקופת החולים, וכל מסמך שיכול לתמוך בטענתך. כל פרט כזה עשוי להיות קריטי בהכרה בתביעה ובהצלחתה.
טיפ אחרון: שמור העתק מכל מסמך שאתה שולח, כולל אישור מסירה. ברגע שתהיה לך מערכת תיעוד מסודרת – תוכל לעקוב אחרי כל שלב, לענות על כל שאלה, ולהגן על עצמך מול כל ספק.
למה זה כל כך חשוב?
כי הביטוח הלאומי חייב להבין שהאירוע שאתה מתאר אכן התרחש במסגרת העבודה, ושהוא גרם לפגיעה רפואית שמצדיקה תשלום או הכרה. ככל שההודעה מדויקת, מפורטת וכוללת תיעוד מתאים – כך גוברים הסיכויים לקבל מענה חיובי ומהיר.
- שכיר? בקש מהמעסיק למלא את טופס בל/250 ולהחתים עליו את חותמת החברה. חשוב לבדוק שהמעסיק ממלא את פרטי האירוע בצורה תואמת למה שדיווחת לרופא.
- עצמאי? עליך למלא את טופס בל/211 בעצמך ולצרף מסמכים נוספים, כגון דוחות מס, אישורי הפסקת עבודה, אישורי הכנסה, וכל תיעוד רפואי רלוונטי.
מילוי הטופס חייב להיעשות בזהירות: יש לפרט מתי, היכן ואיך התרחשה הפגיעה – כולל ציון מלא של פרטי התאונה או סוג המחלה. אין להסתפק בניסוחים כלליים. מומלץ לצרף כל מסמך תומך כבר בשלב זה: תעודה רפואית ראשונה, אישור מהמעסיק, תמונות, עדויות, תיעוד משטרתי אם קיים – כל מה שמחזק את אמינות הדיווח. הגשה מהירה ומדויקת של ההודעה יכולה לעשות את ההבדל בין הכרה מהירה לבין הליך ממושך, מתסכל ולעיתים גם דחוי.
מה כולל התהליך המלא?
התהליך להגשת תביעה לביטוח הלאומי בגין פגיעה בעבודה כולל מספר שלבים ברורים, שכל אחד מהם חשוב להצלחת התביעה. הקפדה על כל שלב תסייע לייעל את ההליך ולמנוע עיכובים מיותרים.
- קבלת טיפול רפואי ראשוני ותיעוד – מיד לאחר הפגיעה, יש לפנות לרופא לצורך בדיקה רפואית. חשוב לציין בפני הרופא שמדובר בפגיעה שאירעה במהלך או עקב העבודה, ולוודא שהתיעוד הרפואי כולל פרטים ברורים על נסיבות הפגיעה. הרופא ינפיק "תעודה רפואית לנפגע עבודה" – מסמך חיוני לפתיחת תיק בביטוח הלאומי.
- מילוי הטפסים הרלוונטיים – יש למלא טופס בל/250 (לעובדים שכירים) שכולל אישור מהמעסיק על פרטי התאונה, או טופס בל/211 (לעצמאים) שכולל פירוט על נסיבות הפגיעה והצהרה אישית. חשוב לדייק בפרטים, לתאר את האירוע בצורה אמינה ומפורטת, ולשמור העתק מהטפסים.
- צירוף מסמכים – יש לצרף את כל המסמכים הנדרשים: תלושי שכר משלושת החודשים שלפני הפגיעה, אישור מהמעסיק, דוחות מס (לעצמאיים), תיעוד רפואי עדכני כגון בדיקות הדמיה, הפניות למומחים, אבחנות, ותעודה רפואית לנפגע עבודה. מסמכים חלקיים או חסרים עלולים לעכב את ההליך.
- הגשת הבקשה – ניתן להגיש את הבקשה דרך האתר של הביטוח הלאומי על ידי כניסה ל"איזור האישי" והעלאת כל המסמכים הדיגיטליים. לחלופין, ניתן להגיש את הטפסים פיזית בסניף הקרוב – עם תיאום מראש. חשוב לשמור אישור על ההגשה.
- מעקב וטיפול – לאחר ההגשה, ניתן להתעדכן בסטטוס התביעה דרך האתר. מומלץ לבדוק אם התקבלו כל המסמכים ולפנות למוקד שירות הלקוחות במקרה של חוסר או עיכוב. לעיתים תידרש השלמת פרטים, הבהרה רפואית או הופעה בפני ועדה רפואית.
כל שלב בתהליך הוא חיוני, ולכן חשוב לא לדלג, לפעול בדיוק לפי ההנחיות, ולתעד כל פעולה. במידת הצורך – כדאי להיעזר באנשי מקצוע.
מאמרים נוספים
כואב לעבוד: כל מה שצריך לדעת על תביעה לדמי פגיעה בעבודה
מדוע חשוב לפעול מהר?
במקרה של פגיעה בעבודה, הזמן הוא גורם מכריע. לא מדובר רק בשאלה מתי תתחיל לקבל את מה שמגיע לך – אלא האם בכלל תקבל. דחיית הטיפול, אפילו בכוונה טובה או מחוסר ידע, עלולה להוביל להחמצת זכויות או לפסילת תביעה על רקע טכני. הנה כמה סיבות מרכזיות למה כל כך חשוב לפעול מהר:
- מניעת דחייה – תביעות שמוגשות לאחר יותר משנה עלולות להידחות מטעמי התיישנות. גם אם המקרה מוצדק – איחור בהגשה עלול לגרום לכך שלא תיבחן כלל.
- חיזוק אמינות – ככל שהתיעוד הרפואי קרוב יותר למועד הפגיעה, כך גוברת ההסתברות שהביטוח הלאומי יכיר בפגיעה. רופאים ובודקים יוכלו לקשר בקלות בין הפציעה לבין העבודה כשאין פערי זמן גדולים.
- קיצור זמן טיפול – הגשה מהירה מאפשרת להתחיל את תהליך הבירור מיד. ככל שמגישים מוקדם יותר ובאופן מסודר – כך מקבלים תשובה מהר יותר, ולעיתים גם תשלום ראשון תוך זמן קצר יחסית.
- מניעת טעויות – דחיינות עלולה להוביל לשכחה של פרטים מהותיים בתיאור הפגיעה. כאשר האירוע טרי, אפשר לתאר אותו בדיוק, לזכור שמות עדים ולשחזר נסיבות. בהמשך, מידע זה עלול להתפספס.
- יכולת להיערך לשלב הבא – ככל שתפעל מוקדם יותר, תוכל להיערך בזמן גם להמשך התהליך – אם מדובר בהכרה בנכות, קצבה או שיקום מקצועי. התחלה מוקדמת = יתרון משמעותי.
לסיכום – פעל מהר, פעל נכון
פגיעה בעבודה היא לא רק פציעה פיזית – היא אירוע שמשפיע על חייך מכל הבחינות: בריאותית, כלכלית ונפשית. מעבר להתמודדות עם כאב או מגבלה רפואית, אתה נדרש להתמודד גם עם מערכות בירוקרטיות מורכבות – ולעיתים גם מול חוסר הבנה מצד המעסיק או גורמים רפואיים.
החדשות הטובות הן שיש דרך להתמודד עם זה נכון. דיווח מהיר, הגשת טפסים מדויקים, תיעוד רפואי מסודר ומעקב רציף – כל אלו יכולים לקצר את הדרך, למנוע סירובים ולהוביל אותך אל הפיצוי והתמיכה שאתה זכאי להם כחוק. גם אם נדחת – לא בהכרח הכל אבוד. ברוב המקרים ניתן לערער, להשלים מסמכים ולתקן טעויות.
נפגעת בעבודה? אתה לא צריך לעבור את זה לבד. אנחנו כאן בשבילך – עם ניסיון, הבנה והיכרות עמוקה עם תהליכי הביטוח הלאומי. נלווה אותך מהשלב הראשון של ההודעה ועד לקבלת התשלום שמגיע לך – בדיוק, בזמן ובצורה הנכונה.
פנה אלינו עוד היום לייעוץ ראשוני חינם, וללא כל התחייבות. שיחת טלפון אחת יכולה לשנות את כל הדרך שלך מול הביטוח הלאומי – ולעזור לך לקבל את מה שמגיע לך באמת. אל תוותר על הזכויות שלך – הן שוות הרבה.
שאלות ותשובות בנושא פגיעה בעבודה ביטוח לאומי
מהי פגיעה בעבודה?
פגיעה בעבודה היא כל פגיעה גופנית או נפשית שאירעה תוך כדי או עקב העבודה, או בדרך אליה או ממנה. ההגדרה כוללת תאונות, מחלות מקצוע ואף פגיעות נפשיות שנגרמו כתוצאה מהעבודה. מדובר בהגדרה רחבה שכוללת גם אירועים פתאומיים כמו נפילה או פציעה, וגם מחלות מתמשכות שמתפתחות עקב תנאים מזיקים. כדי שתוכר כפגיעה בעבודה, יש להוכיח קשר ישיר בין האירוע או התנאים לבין הפגיעה.
העובד נדרש להמציא תיעוד רפואי מתאים ולהגיש תביעה מסודרת. ההכרה בפגיעה היא שלב ראשון לקבלת זכויות. הפגיעה יכולה להתרחש גם מחוץ למקום העבודה, כל עוד היא במסגרת התפקיד. כל מקרה נבחן לגופו. הביטוח הלאומי הוא הגורם המוסמך לקבוע את ההכרה. חשוב לפנות לייעוץ מקצועי כבר מהשלבים הראשונים. ישנם הבדלים בין פגיעות מיידיות למחלות מקצוע.
אילו סוגים של פגיעות נחשבים לפגיעה בעבודה?
פגיעה בעבודה יכולה להיות מסוגים שונים, והעיקריים שבהם הם: תאונה פיזית מיידית – כמו החלקה, נפילה, פציעה ממכונה או תאונת דרכים במהלך שליחות. מחלת מקצוע – נגרמת מחשיפה ממושכת לגורמים מזיקים כמו חומרים כימיים, רעש, רטט, מאמץ חוזר או תנוחות לא נכונות. פגיעות נפשיות – למשל לחץ קיצוני, שיימינג, התעמרות או טראומה נפשית הקשורה לעבודה. פגיעות חוזרות – כמו תנועות חוזרות ונשנות שגורמות לנזק מצטבר.
פגיעות הקשורות לעומס גופני ממושך – כגון כאבי גב או דלקות בגידים. מחלות כרוניות שהוחמרו כתוצאה מהעבודה. כל הפגיעות האלו חייבות להיות מגובות בתיעוד רפואי. הביטוח הלאומי בוחן כל מקרה לגופו. יש להוכיח קשר סיבתי ישיר לעבודה. עורך דין יכול לסייע בבניית התיק והוכחת הקשר. מומלץ לפנות מוקדם ככל האפשר לאחר הפגיעה.
מהו טופס הודעה על פגיעה בעבודה?
זהו טופס רשמי שיש להגיש לביטוח הלאומי לצורך דיווח על פגיעה בעבודה. לעובדים שכירים – הטופס הוא בל/250, ולעצמאים – בל/211. הטופס מהווה את הבסיס לפתיחת תיק בביטוח הלאומי ובחינת הזכאות. בטופס מפרטים את פרטי הפגיעה, מועד האירוע, מקום, נסיבות, והאם בוצעה פנייה לרופא. יש לצרף אישור מהמעסיק (לשכירים) או מסמכי הכנסה (לעצמאים). הטופס חייב להיות מדויק וברור. טעויות או ניסוחים כלליים עלולים לעכב את ההכרה.
מומלץ לשמור עותק מהטופס שהוגש. ניתן להגיש את הטופס גם באינטרנט. הגשת הטופס בזמן היא תנאי לתחילת טיפול. חשוב להיעזר באיש מקצוע במילוי הטופס.
למה חשוב לדווח בזמן?
הדיווח המוקדם הוא חיוני להצלחת התביעה. ככל שהפניה לביטוח הלאומי נעשית קרוב יותר למועד הפגיעה – כך הסיכוי להכרה גבוה יותר. דיווח מאוחר עלול לפגוע באמינות המקרה. ישנה מגבלת זמן של עד שנה מהפגיעה – אך ככל שמגישים מוקדם יותר, כך ייטב.
תיעוד רפואי ראשוני סמוך לאירוע הוא חשוב מאוד. הוא משמש כראיה לקשר הסיבתי. ככל שחולף זמן, קשה יותר לשחזר את נסיבות האירוע. הביטוח הלאומי עלול לדרוש הבהרות נוספות. דיווח בזמן מונע עיכובים מיותרים. הוא מאפשר גם התחלה מהירה של תשלום דמי הפגיעה. עיכוב עלול לפגוע גם בזכויות עתידיות. במקרים דחופים ניתן לבקש טיפול מזורז. מומלץ לא לחכות.
אילו מסמכים יש לצרף להודעה על פגיעה בעבודה?
כדי להגיש הודעה מסודרת ומלאה על פגיעה בעבודה, יש לצרף מספר מסמכים חיוניים. תעודה רפואית לנפגע עבודה – מסמך שמונפק על ידי רופא לאחר הבדיקה הראשונית. טופס בל/250 לעובדים שכירים, או טופס בל/211 לעצמאים. תלושי שכר משלושת החודשים האחרונים (לשכירים), או דוחות מס שנתיים/רבעוניים לעצמאים. אישור מהמעסיק על פרטי הפגיעה ותקופת ההיעדרות.
מסמכים רפואיים תומכים כמו בדיקות, הפניות, תיעוד חדר מיון, או סיכום אשפוז. תצהירים מעדים אם ישנם. חשוב לוודא שהמסמכים עדכניים וברורים. חסר במסמכים עלול לעכב את התביעה. ניתן להגיש את כל המסמכים דיגיטלית באתר הביטוח הלאומי. יש לשמור עותקים מכל מסמך שהוגש. במקרה הצורך – כדאי להיעזר בעורך דין או נציג מקצועי.
מה קורה לאחר הגשת ההודעה?
לאחר שהוגשה ההודעה עם כל המסמכים הדרושים, התיק נפתח בביטוח הלאומי. נציג הביטוח הלאומי עובר על התיק ומוודא שכל הפרטים הוזנו כראוי. אם חסר מסמך או מידע – יישלח מכתב דרישה להשלמות. במקביל, תיבחן הזכאות הראשונית לדמי פגיעה. לעיתים, תידרש בדיקה אצל רופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי. יש מקרים בהם נדרש גם דיון בוועדה רפואית.
כל שינוי במעמד התביעה ניתן לראות באתר האישי של המבוטח. משך הזמן לקבלת תשובה משתנה – אך לרוב נע בין 30 ל–60 יום. תשובה שלילית יכולה להתקבל אם יש סתירות או חוסר הוכחה לקשר בין הפגיעה לעבודה. במידת הצורך – ניתן להגיש ערר או לפנות לייעוץ מקצועי. התהליך אמנם בירוקרטי – אך כאשר מגישים נכון, הוא עובר באופן חלק יחסית.
מהן הטעויות הנפוצות שגורמות לדחייה?
אחת הטעויות הנפוצות היא עיכוב בהגשת התביעה – מה שפוגע באמינות הקשר בין הפגיעה לעבודה. טופס בל/211 או בל/250 שמולא באופן לא מדויק – עם תיאור כללי מדי של האירוע. אי צירוף מסמכים רפואיים, או תיעוד שאינו מתואם לתיאור האירוע. הגשת טופס ללא חתימה, חותמת רופא או אישור מהמעסיק. פער בין מה שנאמר לרופא לבין מה שנכתב בטופס.
חוסר תיעוד לתקופת אי-הכושר או אבחנה לא ברורה. במקרים מסוימים – טענה של פגיעה קודמת באותו אזור שלא דווחה בזמן. לפעמים, גם טעויות טכניות – כמו מספר זהות שגוי או חוסר בתלושי שכר – עלולות לגרום לעיכוב או דחייה. ככל שהמסמכים מדויקים יותר – כך פוחת הסיכון לדחייה. תמיד מומלץ שמישהו מקצועי יעבור על התיק לפני ההגשה. התייעצות מוקדמת יכולה לחסוך תסכול רב.
האם ניתן לערער על החלטה שלילית?
כן, בהחלט ניתן לערער. אם התקבלה החלטה שלילית מביטוח לאומי, ניתן להגיש ערר תוך 6 חודשים ממועד קבלת ההודעה. הערר צריך להיות מלווה במסמכים רפואיים חדשים או הבהרות לגבי האירוע. ניתן לפנות לוועדת עררים פנימית בביטוח הלאומי או להגיש תביעה בבית הדין לעבודה. לעיתים, כדאי לצרף גם חוות דעת רפואית פרטית שתומכת בקשר שבין הפגיעה לעבודה.
ערר שמוגש בצורה מקצועית ובתזמון נכון – עשוי לשנות את ההחלטה. חשוב לעקוב אחרי ההוראות המדויקות בערר. אין צורך להתייאש – רבים מקבלים אישור רק לאחר הגשת ערר. מומלץ להיעזר בעו"ד או נציג מקצועי בתחום הביטוח הלאומי. התהליך אמנם דורש זמן וסבלנות – אך בהחלט משתלם כאשר מדובר בזכויות משמעותיות. בכל מקרה, לא לוותר מבלי לנסות לערער.
מה היתרונות של ליווי משפטי?
ליווי של עורך דין המומחה בתחום הביטוח הלאומי עשוי לשנות את התמונה. הוא בודק מראש את סיכויי ההצלחה של התביעה. מסייע במילוי טפסים בצורה מדויקת. יודע אילו מסמכים חשובים באמת ואיך להציג את המידע. יכול להוסיף חוות דעת רפואיות או לארגן את החומר בצורה משכנעת. מלווה את הלקוח מול הוועדות הרפואיות. מייצג במידת הצורך בערכאות משפטיות.
מונע טעויות טכניות שעלולות לעלות ביוקר. חוסך זמן, תסכול והתעסקות עם בירוקרטיה. מבטיח שהלקוח לא מוותר על זכויות שמגיעות לו. יכול גם לסייע בשלב של קצבת נכות או שיקום. עבור מקרים מורכבים – עו"ד הוא כמעט תנאי להצלחה. הליווי המשפטי משפר משמעותית את סיכויי הזכייה.
מהם דמי פגיעה וכיצד הם מחושבים?
דמי פגיעה הם תשלום זמני שניתן למבוטחים שנפגעו בעבודה ואיבדו את כושרם לעבוד. הם משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי כהחלפה זמנית לשכר אבוד. הזכאות ניתנת לעובדים שכירים, עצמאים ומתנדבים. תקופת הזכאות היא עד 91 ימים, בהתאם לאי-כושר שנקבע בתעודות הרפואיות. גובה דמי הפגיעה הוא 75% מהשכר המבוטח הממוצע בשלושת החודשים שלפני הפגיעה.
לעובדים שכירים – השכר מחושב לפי תלושי שכר; לעצמאים – לפי דוחות מס שנתיים. ב-12 הימים הראשונים, השכר משולם על ידי המעסיק (לשכירים), והביטוח הלאומי מחזיר לו את הסכום. דמי הפגיעה מועברים ישירות לחשבון הבנק של הנפגע. ניתן לבדוק את סטטוס התשלום דרך האתר של הביטוח הלאומי. על מנת להתחיל לקבל דמי פגיעה – יש להגיש תביעה מסודרת עם כלל המסמכים. הם אינם פיצוי קבוע, אלא פתרון זמני בלבד. לאחר 91 ימים – יש לבדוק זכאות לקצבת נכות.
